שיאמן, סין, 12 בנובמבר 2025 / PRNewswire / — Huawei ושותפיה הודיעו היום על תוצאותיו הראשוניות של פתרון פורץ דרך מבוסס בינה מלאכותית, שנועד לחקור ולהגן על דולפיני הסוסא הגיבן במפרץ שיאמן שבסין.
הפרויקט, שהושק לפני שלושה חודשים במסגרת יוזמת Huawei TECH4ALL , השיג עד כה את התוצאות הבאות:
- זיהה 13 פרטי דולפין בהתבסס על 2,820 תמונות וסרטונים.
- הגיע לשיעור דיוק של למעלה מ-90% בזיהוי פרטי דולפינים, ושיעור של 85% בזיהוי התנהגויות מורכבות.
- שיפר את יעילות סימון הנתונים בשיעור של 400%.
- שיפר ב-65% את זמן התגובה של רשויות האכיפה לספינות שמאיצות באזורים מוגנים או פולשות אליהם.
“התובנות מונעות הנתונים שמופקות באמצעות בינה מלאכותית מסייעות לשומרי הטבע לגבש צעדי הגנה ממוקדים, להבין איומים העומדים בפני מין הדולפינים האיקוני הזה ולהגיב אליהם, ולהבטיח את הישרדותם ושגשוגם בטבע”, אמר קוי יאנגיאנג, מנהל המשרד של תוכנית TECH4ALL בחברת Huawei .
דולפיני הסוסא הגיבן הם מין הנהנה מהגנה לאומית, המסווג כפגיע ברשימה האדומה של IUCN . האיומים העיקריים במפרץ שיאמן, שבו חיה 51% מאוכלוסיית הדולפינים של סין, כוללים שיט, דיג ופרויקטים של הנדסה חופית.
זיהום רעש, הסתבכות בכלי דיג ואובדן בתי גידול מסכנים את הישרדותם לטווח הארוך.
בשיתוף עם המכון השלישי לאוקיינוגרפיה של משרד המשאבים הטבעיים של סין ו- China Mobile , הפרויקט כולל מערכת זיהוי תכונות שמסוגלת לזהות פרטים בודדים בהתבסס על הסימונים הייחודיים של סנפירי הגב שלהם.
“עם כניסת הבינה המלאכותית לתחום, הסקרים הפכו ליעילים יותר, ומאמצי השימור הפכו למדויקים יותר”, אמר וואנג שיאניאן, ראש צוות המחקר והשימור של מינים ימיים בסכנת הכחדה במכון השלישי לאוקיינוגרפיה של משרד המשאבים הטבעיים של סין. “הנתונים על הישרדות של פרטים, על דינמיקת רבייה ועל אינטראקציות חברתיות שמספקת מערכת הזיהוי מבוססת הבינה המלאכותית מהווים בסיס חיוני לפיתוח אמצעי שימור”.
הפתרון מספק עיבוד מוקדם של תמונות, הסקה וזיהוי המבוססים על בינה מלאכותית, חיתוך תמונות של סנפירי גב, סיווג נתונים ותצוגה בענן. לכל דולפין יש קובץ משלו, שמאפשר לחוקרים לעקוב אחר מצבו של כל פרט. עם נתונים ארוכי טווח שהם קריטיים לגיבוש אמצעי הגנה, החוקרים יכולים לראות את מספר הדולפינים, את פיזורם, את מבנה הגיל שלהם ואת התנהגות הרבייה שלהם, וכן את האיומים שאיתם הם מתמודדים.
המעקב הידני שהיה נהוג קודם גזל זמן רב, ולא הצליח לספק תובנות אמינות הדרושות למעקב אחר דינמיקת האוכלוסייה ולפיתוח אמצעי שימור מדויקים.
לדברי המכון השלישי לאוקיינוגרפיה, 10-15 השנים הבאות יהיו קריטיות לצמיחת האוכלוסייה. הסוסא הגיבן חיוני למערכות אקולוגיות ימיות הקרובות לחוף ולתפקידו של האוקיינוס כמאגר פחמן. הם ניזונים מדגים, והדגים עצמם צורכים פלנקטון. הפלנקטון, בתורו, סופגים 2 CO ומקבעים פחמן באמצעות פוטוסינתזה. על ידי השתתפות עקיפה במחזור הפחמן דרך שרשרת המזון, הגנה על אוכלוסיית הדולפינים ועל שלמות המערכת האקולוגית הימית היא קריטית לסיוע במאבק בשינויי האקלים.
לצד ניתוחים מבוססי בינה מלאכותית, רשת 5G–A הכוללת 10 תחנות בסיס מכסה שטח של 330 קילומטרים רבועים במפרץ, ומשיגה כיסוי רציף של אזורי השימור המרכזיים.
באמצעות יכולות החישה והתקשורת המשולבות של 5G–A ובשילוב נתונים מרדאר, מסופים חזותיים, לוויינים ומערכת זיהוי אוטומטית ( AIS ) למיקום ספינות, ניתן לעקוב בזמן אמת אחר תנועות כלי השיט ברדיוס של 20 קילומטרים. המערכת מספקת התרעות מבוססות בינה מלאכותית על עבירות כגון חציית גבול או מהירות מופרזת בתוך שניות, ואנשי אכיפת החוק יכולים להשתמש במעקב חופי כדי לאמת את העבירות ולאתר במהירות את מיקומם של כלי השיט המפרים.
עד כה, 12 כלי שיט נחקרו בנוגע לאפשרות שסיכנו את הדולפינים.
בזכות המאמצים המתמשכים של המחקר בשילוב השימוש בבינה מלאכותית, חייהם הסודיים של דולפיני הסוסא הגיבן במפרץ שיאמן נחשפים בהדרגה, מה שמעניק תקווה להמשך הישרדותם.